שבת שירה
מנגינת הנשמה
דבר תורה שלא נשכח
בשבת של שבע ברכות כולם מדברים, ובמוצאי שבת קשה לזכור מה נאמר. אבל באחת השבתות קרה דבר אחר. דבר תורה אחד, שנאמר בשירה, חזר ונשמע בכל הסעודות, עד הרגע האחרון של סעודה שלישית.
דבר התורה היה על פרשת בא. פרעה אמר למשה:
"לכו נא הגברים ועבדו את ה', כי אתה אתם מבקשים" (שמות י, יא).
ומשה השיב:
"בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך, כי חג ה' לנו" (שמות י, ט).
לעבודה הולכים רק הגברים. אבל למסיבה, לשמחה, לוקחים את כולם. פרעה ראה בעבודת ה' עבודה. משה אמר: אצלנו זו חגיגה. ודבר תורה זה, שנאמר בניגון "בנערינו ובזקנינו נלך", היה היחיד שכולם זכרו.
כל הקורא בלא נעימה
"אמר רבי יוחנן: כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה, עליו הכתוב אומר: וגם אני נתתי להם חקים לא טובים" (מגילה לב, א).
"קורא" הוא המקרא, שצריך להיקרא בטעמים. "שונה" הוא המשנה, שבזמנם נהגו לשנן אותה בניגון. מי שלומד בלי ניגון, כביכול רואה בתורה דבר יבש, ואינו מרגיש שזו חגיגה.
אביי הקשה שאין לומר על מי שאינו יודע לנגן את המשך הפסוק "ומשפטים לא יחיו בהם". אבל להלכה ודאי ראוי ללמוד ולהתפלל בנעימה ובזמרה, ולא באופן יבש וחסר חיות.
ולמה זה כל כך חשוב?
ארבעה טעמים
לרדת לעומק. מי שמנגן דבר, חוזר עליו ומתבונן בו, וכך יורד לעומק. ויש רמז לכך בדרשת חז"ל על דוד, שהיה "יודע נגן", על ידיעתו בתורה.
לאהוב. אילו הייתה מטרת הלימוד רק לדעת, אולי הייתה המכונה פוטרת אותנו, שהרי הבינה המלאכותית יודעת לענות כמעט על כל שאלה. אבל בקריאת שמע נאמר "ואהבת את ה' אלקיך... והיו הדברים האלה... על לבבך". לומדים כדי להתחבר לבורא עולם ולאהוב אותו. ומי ששר את הדברים, מרגיש אותם ומתחבר אליהם.
לזכור. התוספות כתבו שהניגון מסייע לזכור, כמו שנאמר:
"בחקתיך אשתעשע, לא אשכח דברך" (תהלים קיט, טז).
ולכן את הזמירות של שבת רבים יודעים בעל פה: אין אומרים אותן, שרים אותן.
לקיים. מה שאדם שר ואוהב, הוא רוצה לעשות.
הלומדים בקול
ברוריה, אשתו של רבי מאיר, מצאה תלמיד שלמד בלחש, ואמרה לו: נאמר "ערוכה בכל ושמרה", אם ערוכה ברמ"ח האברים שלך היא משתמרת, ואם לאו אינה משתמרת (עירובין נד, א). ויש שאמרו: בדוק את הלומדים בקול, וכמעט כולם מנגנים.
רבנו יונה בספר היראה כתב מילים חריפות: "כי התורה חוגרת שק על הקורא בלא טעמים". ובמדרש נאמר שהקורא את המקרא בנעימת קולו, עליו נאמר "דבש וחלב תחת לשונך": הניגון מוסיף מתיקות כדבש, ומזין את הנשמה כחלב.
היסוד
לימוד התורה אינו רק ידע. תכליתו לאהוב את ה', והניגון הוא הגשר שמוביל את הדברים מן השכל אל הלב.
רבי נחמן מברסלב אמר: "אשרי הזוכה להרגיש נעימות התורה, כי יש נעימות בתורה, וזהו העיקר, לזכות להרגיש הנעימות שיש בתורה".
יהי רצון שנזכה להרגיש את נעימות התורה, ושכל לימוד ותפילה שלנו יהיו שיר של אהבה. כי חג ה' לנו.
📚 עוד חומרי לימוד על פרשת השבוע – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/t/parasha.html
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/